"אבל מה אם יגנבו לי את הרעיון?"
זו שאלה שאני נתקלת בה הרבה,
זה חשש שמאד אופייני לנו היוצרים,
אני קצת פחות בקיאה באיך זה בדיוק עובד בקרב קהילות אחרות
אבל בתחום העיצוב והיצירה, עם תואר שני בתחום,
אפשר לומר שראיתי לא מעט, מהכל.
לא, הכוונה לא לכך שאני מכירה את כל היצירות והסגנונות בעולם, ממש לא.
ההכרות שלי היא עם החשש מהעתקות
מהכועסים שמעתיקים מהם
מאלו שמעתיקים אבל מפחדים שיעלו עליהם,
מהנעלבים שנתקלים בהאשמות שהעתיקו,
מאלו שעוד לא הראו דבר,
אבל עוצרים את עצמם "כי אולי יעתיקו"…
הרשו לי ללוות את הפוסט הזה בתהליך היצירה של הלוגו שלי…
מענין לראות איך רעיונות מתגלגלים,
והבסיס במקרה הזה הוא איורים של הבת שלי , אז בת 7….
הנושא הזה נדון רבות בקומונה שהקמתי לפני שנים בתפוז
ואח"כ בפורום אטסי ישראל שאני מנהלת
בקבוצות בפייסבוק קם מדי פעם קול צעקה של מישהי שהתהפך עליה עולמה
כי היא גילתה משהו דומה ברשת "ועוד מישראלית"
(יש חצי סלחנות כשזה לא "משלנו", אגב)
וממש השבוע התייעץ איתי חבר שאשתו מואשמת בהעתקה בוטה:
"זה בכלל לא אותו דבר! " הוא טען
"הקווים, הדמויות, נכון שהרעיון הכללי דומה
אבל אז מה? זה לא שמישהו המציא כאן משהו שלא ראינו כבר!"
אז נכון שבמבט ראשון זה מזכיר,
אבל נתקלתי בדיונים בפורומים שמישהי ככה הזדעקה שמעתיקים ממנה
הביאה מיד דוגמאות להשוואה
וחצי מה"שופטים" בקהל לא ראו שום דמיון… אבל שום.
לו, ולכל מי שטענה טוענת זאת, אני עונה כבר שנים,
שזה שטויות במיץ.
קודם כל, כי ככל הידוע לי מספיק שמשהו אחד שונה בין פריטים
כדי שלא תהיה כאן העתקה.
דבר שני, אין לכם דרך לעצור העתקה, יש לכם דרך להתקדם וליצור.
ודבר שלישי, יש סירוב מוחלט מטעם מועצות אופנה למיניהן
לאפשר זכויות יוצרים על פריטי אופנה.
ממליצה בחום לראות את ההרצאה המאלפת הזאת מTED
של ג'ואנה בלקלי:שיעורים מתרבות האופנה החופשית
היא אמנם באנגלית אבל יש כתוביות בעברית,
ולדעתי היא חובה לצפיה כל יוצרת ויוצר באשר הם.
אגב, איפה זה לא תקף? איפה שרשום פטנט.
גם שם ההוכחה לא פשוטה אבל יש סוג של גב, עליו שולמו עשרות אלפי דולרים.
וגם אז, מנסיון של חבר קרוב, אתה לא ישן בשקט בלילות…
אני יודעת ומשוכנעת ב100%
שמי שהיצירה בדמו,
הרעיון קודח בראשו, גם אם קיבל השראה מאיפשהו
(שזה די וודאי שזה קרה אגב,
גם אם אתם לא זוכרים מאיפה ומתי)
ימשיך ויצור וינתב את עבודותיו למקומות חדשים ומחדשים
עם שפה משל עצמו.
כי אי אפשר לעמוד מאחורי משהו שהוא לא שלך לעד.
פשוט אי אפשר.
אז לכו והעלו את המוצרים היפים שלכם לרשת,
שימו את החשש הזה מאחור,
יש כל כך הרבה קירות לשבור בדרך להצלחה,
אל תתנו לפחד הזה לעצור אתכם.
מכירים אמן שחושש להציג את עבודותיו מהסיבה הזאת?
אולי אתם הייתם כאלה ואז "נשבר המחסום"?
ספרו כאן בתגובות ושתפו עם חבריכם בפייסבוק ובמייל.
זה דיון שתמיד חשוב.
להצלחתך באטסי
לימיצ
בחרת נושא מאד רלוונטי לתחום שלנו…
גם בסקראפ אני נתקלת בבנות רבות שחוששות שיעתיקו מהן והן רושמות שאסור להעתיק,
או שהן ממש אוסרות לצלם חומרים מתוך סדנה ולהעלות לבלוגים.
תכלס הבעיה נפתרת אם יצרת משהו בהשראת מישהו אחר, ופשוט את כותבת בבלוג שראית את זה בבלוג של זו וזו
וזה יפה ככה, פשוט לתת קרדיט.
האמת היא שאם את רוצה שיכירו אותך – את לא תוכלי לשמור על בלעדיות לנצח
זה כמו לכתוב למגירה…
כמעט אי אפשר להוכיח שא' העתיקה מ-ב' כי הרשת מלאה בהמון יצירות והמון השראה.
(נדמה לי שאם מדובר בפטנט אז מספיק שבעה שינוים קטנים כדי שזה לא ייחשב הפרה).
אני חושבת שהחשש הזה תמיד קיים, אבל צריך לתת לו את הפרופורציה המתאימה.
ולהסתכל על חצי הכוס המלאה:
וזה אומר,
שאם מישהו מעתיק ממך –
סימן שאתה המקור,
סימן שהעבודה ראויה,
סימן שאתה מודל לחיקוי
ואנשים רוצים להצליח כמוך, או להיות מוכשרים כמוך.
וזה גם מדרבן אותך להמציא את הדבר הבא,
כי אתה יודע שאתה צריך להיות צעד אחד לפני כולם…
כל כך נכון,
אם גונבים את הרעיון סימן שהוא היה טוב,
ועכשיו צריך לחשוב על עוד אחד.
מה גם שאם רואים את זה במקום אחד יותר קשה להתחבר.
דווקא כאשר רואים משהו יותר ויותר סימן שהוא מוצלח ויש יותר סיכוי שיקנו את מה שאת מיצרת.
לכן דווקא העתקה היא סימן טוב ועושה טוב למוצר.
כשהייתי ילדה החברים בכיתה דאגו מדי פעם להסב את תשומת ליבי לכך שמישהו "העתיק" ממני, אני ניסיתי תמיד להסביר לחברים המודאגים שזה לא כל כך מפריע לי, ואפילו קצת מחמיא…
עד היום אני נהנית לראות עבודות "מועתקות". אני כותבת בכוונה במרכאות, כי אני חושבת שקשה מאוד להעתיק משהו, וגם אם מנסים בהרבה מקרים ה'יד' של היוצר באה לידי ביטוי, וזה הופך את ה"העתקה" לכל כך מעניינת.
כשאני מעבירה סדנאות אני מתפעלת כל פעם מחדש איך טכניקה אחת ספציפית יוצרת מגוון כל כך רחב של תוצרים, סגנונות שונים, צבעוניות שונה. מעניין!
עכשיו גם ראיתי את ההרצאה המרתקת! תודה.
תמיד זה קורה לי….לפעמים אני חושבת על רעיונות של עיצובים ואז יום או יומיים או שבוע אחר כך אני רואה את זה אצל מישהי אחרת שעשתה בדיוק כמו שחשבתי אבל טיפה שונה..אני אומרת חשבתי כי עוד לא הוצאתי את הרעיון החוצה ואפילו לא הראיתי שום תמונה לאף אחד, הכל נמצא אצלי במחברת. ואז זה מונע ממני ליצור כדי שלא יחשבו שאני העתקתי למרות שלא ראיתי את העיצוב הזה בשום מקום קודם לכן וזה כל כך מעצבן. עכשיו כשאני קראתי את המאמר אני חושבת שבאמת לא כדאי להתייחס לכל עניין ההעתקות ופשוט לא לחשוב על זה כי זה חוסם את היצירתיות.